אסתטיקה

תהליך הבהרת השיניים

תהליך הבהרת השיניים או בשם העממי ‘הלבנת שיניים’ מוכר היטב

ברפואת השיניים כבר מאות שנים.

כדי להבין את תהליך ההבהרה יש להבין את מקור הצבע של השיניים.

השן בנויה משלוש שכבות: אמאייל, דנטין ומוך.

האמאייל הוא השכבה החיצונית ובה האור פוגע ראשון כשהוא חודר לשן.

האמאייל שקוף למחצה, בדומה לזכוכית חלבית, ומעביר חלקית את האור דרכו.

עם השנים האמאייל נשחק ונפגם והשכבה הזאת קטנה עם הזמן.

הפגמים באמאייל נצבעים יותר בקלות מפיגמנטים שמקורם במזון או מסיגריות, למשל.

לעתים יש צביעה של האמאייל עצמו, למשל בדמות “עננים” לבנים.

זה קורה הרבה פעמים עקב עודף פלואוריד ששוקע בשיניים וצובע את האמאייל.

לעתים יש הכתמה של האמאייל בצבע חום או צהבהב.

יכול לקרות למשל עקב מינון גבוה במיוחד של פלואוריד שגרם להכתמה קשה.

יש גם מקרים של צביעה רוחבית בפסים בצבעים שונים, יכול לקרות עקב נטילת

אנטיביוטיקה מסוג מסוים (טטרציקלין) לפני גיל שמונה.

היום יש מודעות לכך והרופאים לא רושמים את האנטיביוטיקה הזאת בגילאים צעירים,

בעבר זה היה מקובל יותר.

 

השכבה האמצעית היא הדנטין שצבעו צהוב עד חום.

עם השנים הדנטין נבנה כלפי פנים, על חשבון מוך השן שנמצא פנימה יותר,

והצבע הופך כהה יותר ויותר עם השנים.

כאשר אנו מסתכלים על שיניים של ילד או נער לעומת מבוגר יש לרוב הבדל בצבע השיניים,

ככל שמתבגרים צבע השיניים הופך כהה יותר, עקב בנייה כלפי פנים של

דנטין וקבלת מראה כהה יותר כי השכבה עבה יותר.

כמו כן האמאייל נשחק ויש גם פיגמנטים חיצוניים שמתקבעים על האמאייל.

 

חבלות בשיניים

במקרים של חבלות בשיניים, שן קדמית עשויה להיראות אפרפרה או

צהבהבה יותר משיניים סמוכות.

חבלה שגרמה לניתוק ההזנה של השן (קצה השורש מוזן ע”י כלי דם)

גורמת לכך שבתוך השן יש שטף דם.

כמו שבעור החיצוני שטף דם מחליף צבעים, גם בשן יש יציאה של

המוגלובין מהכדוריות האדומות והן נצבעות בצבע אפרפר.

שן כזאת אינה ויטלית (חיה) וזקוקה לטיפול שורש.

מבחינה אסתטית יש לבצע אחרי טיפול השורש הבהרה

שמתאימה לסוג זה של חבלה, נקרא גם הבהרה לא ויטלית או walking bleach.

במקרה שהשן צהבהבה יותר מהשיניים הסמוכות מקור ההכתמה לרוב

בחבלה ישנה שגרמה לבנייה פנימה של דנטין על חשבון מוך השן,

הצבע הצהוב מקורו בשכבה עבה של דנטין.

 

אבחון מקור הצביעה – הבהרת שיניים

כשאנו מעוניינים לבצע הבהרת שיניים יש לאבחן את מקור הצביעה.

האם זו צביעה פנימית או חיצונית? האם נגרמה עקב חבלה?

האם יש צורך בטיפול שורש? האם בעקבות מתן אנטיביוטיקה?

 

אחרי האבחנה מגיעים לטיפול עצמו.

בהנחה שמדובר בהבהרה ‘רגילה’, כלומר של שיניים שלא עברו חבלות,

יש לרשום את הצבע ההתחלתי.

אנו משווים את צבע השיניים למפתח צבעים ובוחרים בצבע הקרוב ביותר.

מתעדים את הצבע בצילום.

השיניים עוברות ניקוי וסילוק ההכתמה החיצונית.

מבודדים את השפתיים, הלחיים והחניכיים באמצעות צמר גפן,

מכשירים שמזיזים את השפתיים וחומר נוזלי שמוקשה באור ששומר על החניכיים.

הסיבה להגנות הללו היא שחומר ההבהרה תוקף את הרקמות

הרכות ועשוי לגרום לכוויות, על כן יש לשמור היטב עליהן.

לאחר בידוד הולם מניחים את חומר ההבהרה על השיניים.

ההרכב הכימי כולל מי חמצן בריכוז גבוה שאותו מערבבים

עם אבקה שגורמת לו להיות במרקם קצפי שניתן להניח על

השיניים בלי שיזרום ויירד מהשיניים.

משתמשים בלייזר או במנורה ייעודית לזרז את תהליך ההבהרה.

למעשה, כל שיטות ההבהרה המקובלות היום נועדו לזרז את התהליך.

מי החמצן מתפרקים, החומר הפעיל חודר לאמאייל ומשנה את צבעו הכהה של

הדנטין לצבע בהיר יותר.

בעקרון, ככל שהגוון ההתחלתי כהה יותר, כך התוצאה יותר ניכרת לעין.

יש מקרים שבהם קשה לבצע את ההבהרה ויש לחזור מספר פעמים על הטיפול,

במקרים אחרים הטיפול מסתיים בפגישה אחת.

במקרים שבהם הצביעה היא באמאייל בלבד,

השיטה המתאימה שונה, נקרא microabrasion.

מניחים חומר הבהרה מיוחד על השן ומלטשים בגומיית ליטוש,

החומר מסיר מיקרונים של השכבה החיצונית באמאייל וההכתמה יורדת.

כמובן שיש לבצע אבחנה נכונה כדי להתאים למטופל את שיטת ההבהרה המתאימה.